בכל שאלה, תרגישי 
חופשי להתקשר

הסבר על מייבש דבק לציפורניים

טכנאית ציפורניים המרססת מייבש דבק בתהליך העבודה, בעיקר בשיטת הטבילה, נתונה לחשיפה של הכימיקלים המתפשטים באוויר ונוחתים לא רק על הציפורניים, אל גם עם העור ועל שולחן העבודה. מידת הרעילות של מייבשי הדבק בשעת שאיפתם או בספיגתם דרך העור אינה ידועה בשלמותה, לכן, עדיף להשתמש בבקבוק מטפטף (מזלף), המאפשר שליטה רבה יותר במוצר מאשר תרסיס.

בתהליך בניית ציפורניים כאשר שמים דבק על הציפורן המלאכותית, (הטיפס), יש למרוח אותו בשכבה דקה לצורך חיבור אל קצה הציפורן הטבעית, בנקודה הנקראת "קו החיבור". זוהי נקודת תורפה ובמידה ולא מבצעים את החיבור נכון, הציפורן יכולה להשבר בקלות בנקודה זו. מריחת שכבה דקה של דבק, תייצב מהר את הטיפס על קצה הציפורן הטבעית ותאפשר הידבקות טובה יותר.

כאשר עובדים בשיטת הטבילה, בשלב שלאחר מריחת הדבק, כאשר מרססים מייבש דבק על כל הציפורן, יש לעשות זאת ממרחק של כ – 15 ס"מ מהציפורן.  

רק כ- חצי אחוז עד אחוז אחד בלבד מן הנוזל כולו, הוא הזרז אשר מפעיל את תהליך ה"ייצוב" של הדבק. כימיקל זה מפעיל את תגובת הפולימריזציה בדבק.
רוב הזרזים המצויים בשימוש בתוך מייבש הדבק, הם חומרים הרגישים לאור, לכן רצוי להשתמש בבקבוק אטום ולאחסן את מייבש הדבק במקום קריר וחשוך.                              
  
אילנה זהבי
מייסדת ענף הציפורניים בישראל