בכל שאלה, תרגישי 
חופשי להתקשר
איך מחלה מקצועית – שינתה את חיי
 תסמונת מנהרת שורש כף-היד  
 
בשנת 1976, כאשר פתחתי את המכון ובית הספר הראשון לציפורניים בישראל, היתה בריאותי הכללית טובה מאוד. בזמנו היה רק חומר אחד לשימוש בבניית ציפורניים והוא אקריל. בניגוד לכל מה שאנשים מסביב אמרו, כמו הריח מפריע, החומרים מסוכנים, אני עבדתי מבוקר עד לילה וברוך השם הרגשתי מצויין.
עד שיום אחד, לאחר מספר שנות עבודה ובאופן די פתאומי התחלתי לחוש כאבים בשורש כף היד. היות ואני לא מאלו שהולכים כך מהר לרופא, המשכתי לעבוד ולסבול את הכאבים, אשר הלכו וגברו. עד שיום אחד, פשוט לא יכולתי לתפקד יותר. הגעתי למצב שלא היה לי כח ביד, לא יכולתי להחזיק ביד אפילו כוס.
בתקופה שאני מדברת עליה לא היה כמובן אינטרנט, לא היה מידע זמין לא על תחום הציפורניים ולא על כל תחום אחר, כך שלא הייתי מודעת כלל למונח "מחלה מקצועית".
 
במצב הזה הגעתי לרופא שהבהיר לי שאני סובלת מ- תסמונת מנהרת שורש כף-היד. זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי את המושג הזה. הרופא הסביר לי שזו מחלה מקצועית, סובלים ממנה בדרך כלל אנשים העובדים במקצוע הדורש חזרה על אותה הפעולה. למשל שיוף הציפורניים, או אחזקת ידה של הלקוחה בצורה מסויימת, אלו תנועות שחוזרות על עצמן מספר פעמים ביום. בתקופה ההיא כמעט ולא השתמשו במכונות לשיוף ציפורניים, אני על על כל פנים לא השתמשתי במכונה וטכניקות העבודה דרשו מאמץ פיסי גדול יותר ממה שאני מכירה היום.
 
קבלתי טיפול משולב של כדורים וגם זריקות לאזור הכואב, אבל הטיפול לא עזר. אני זוכרת שהחלפתי מספר רופאים, אך לא מצאתי את התרופה או פתרון למחלה, שהפכה להיות הבעיה המרכזית בחיי. מצד אחד הייתי חייבת לעבוד, מצד שני כל יום עבודה נוסף רק החמיר את מצבי. כל הרופאים אליהם הגעתי פסקו באופן חד משמעי, שלא אוכל להמשיך בעבודתי ושעלי לתת ליד מנוחה לפחות לפרק זמן של מספר חודשים, אולי אפילו שנה ויותר. במידה ואמשיך לעבוד, כך אמרו לי, המצב רק יחמיר ואני יכולה להגיע למצב שאזדקק לניתוח.
 
אני זוכרת את התקופה הזו כתקופה קשה בחיי. לא ידעתי מה לעשות, העבודה הזו היתה פרנסתי היחידה, היה עלי עול לא קטן של גידול ילדים אותם פרנסתי בכוחות עצמי ומה אני עושה עכשיו? לא יכולתי גם להתעלם מהעובדה, שהמצב הולך ומחמיר ובסופו של דבר, לא תהיה לי ברירה והמצב הפיסי שלי יגבר על כל אפשרות שאמשיך לעבוד. כך לאט, לאט, במשך מספר חודשים, התחלתי לדלל את הלקוחות, להעביר אותן לעובדת שהיתה איתי, חלקן עזבו, ראיתי איך הכל מתפורר לי ואני חסרת אונים. בקיצור עברתי תקופה לא קלה, כאבים, חרדות, עד שהחלטתי יום אחד שאני מקבלת החלטה עם עצמי. אני מפסיקה לעבוד, מה שיהיה, יהיה!!! זה כבר לא היה נתון לשיקולי, זו היתה עובדה שלא יכולתי להתעלם ממנה. מציאות חדשה שנכפתה עלי ואיני יכולה להלחם בה.
כך, בעצם "הפסקתי" לעבוד. זאת אומרת הפסקתי לקבל לקוחות ולעשות ציפורניים.
מנקודת השפל הזו, כשאני בחרדות של מה יקרה, כשחלק גדול מחוג לקוחות שאספתי שנים רבות עזבו אותי ולא היו מוכנות לעבור לעובדת אחרת במקום, כשראיתי איך הקופה "מצטמצמת" ואין לי מה לעשות,  התחלתי פרק חדש בחיי. כיוון שלא היתה לי ברירה, נאלצתי לשבת ולחשוב מה אני עושה?, המחשבות רצו, הרעיונות עלו ומכאן התחלתי לפתח את העסק בכיוונים רבים אחרים והתחלתי בפעם הראשונה מאז שפתחתי את סופרנייל, להרוויח כסף לא מבניית ציפורניים, אלא מניהול העסק ומפיתוחו. הפסקתי באופן מוחלט לעשות ציפורניים, השקעתי בעסק את כל משאבי, פיתחתי את העסק בכוונים חדשים, כמו ארגון הדרכות, סדנאות, יבוא, שיווק, פתיחת סניפים ועוד....
אני מדברת על תקופה שאיש לא עשה את זה בארץ ולא ידעתי מה יקרה עם הרעיונות החדשניים שיזמתי, כדי להמשיך ולהתפרנס בדרך כלשהי.
יוזמות אלו, לא רק שהצליחו בגדול, אלא הפכו להיות מודל וחיקוי לכל מי שעוסק בתחום הציפורניים, בארץ.
 
אחרי מספר שנים כשנתקלתי במאמר בנושא, צצו ועלו בי הזכרונות מאותה תקופה. הרגשתי צורך, כחברה למקצוע לספר לך ולשתף אותך בספור שלי משתי סיבות.
הראשונה, ליידע אותך כי במקצוע שלנו, התופעה הזו של תסמונת מנהרת שורש כף-היד, היא די נפוצה. רצוי שתהיי מודעת לזה ואם את חשה בשינוי או בכאב מסויים בפרק היד, טפלי בזה ומיד. אני מניחה שהיום יש תרופות ואמצעי טיפול טובים יותר מאשר היה בזמנו, בכל מקרה, אם תופסים את זה בהתחלה ומטפלים כמו שצריך, ניתן להבריא מזה לחלוטין. הסיבה השניה שהיה חשוב לי בגללה לספר לך את הסיפור הזה, היא המסקנה האישית שלי, שמתוך כל משבר, אפשר להתאושש ולהצליח. המשבר הזה "הכריח" אותי לעשות דברים אחרים. מחוסר ברירה, נאלצתי להוביל את העסק שלי לכוונים חדשים, שעד אז לא עסקתי בהם ומי יודע, אילולא אותה מחלה מטרידה, יתכן ולא הייתי חושבת כלל להפסיק לעבוד כטכנאית ציפורניים, אלא הייתי ממשיכה אך ורק לטפל בלקוחות עד היום.
 
אני בוודאי לא הדוגמא היחידה שמצדיקה את הפתגם שאחרי כל ירידה באה עליה, ובכל דבר רע אפשר למצוא גם את הטוב. אני באמת חושבת כך, ומאז ועד היום, כשקורים דברים בחיי שהם לא כל כך נעימים, אני מנסה לחשוב מה הסיבה שזה קורה. כי אני מאמינה שזה קורה על מנת לשנות דברים שבסופו של דבר יהיו הרבה יותר טובים בשבילי. וזה באמת קורה!.
 
רציתי לשתף אותך מקצועית יקרה ולספר לך על הנסיון הזה שעברתי ומה משמעותו גם מבחינה מקצועית וגם כנסיון חיים. עם פרוש השנה החדשה, 2016, אני מאחלת לך בריאות שלמה, פרנסה והצלחה.
אבל, גם אם דברים לא מסתדרים בדיוק כפי שתכננת וכפי שאת רוצה, זכרי שכל ירידה היא לצורך עליה
כל תקלה שאנו עוברים בדרכנו ניתן להפוך אותה לשינוי חיובי ומצליח בהמשך חיינו.
 
להלן המאמר המתורגם בו תמצאי פרטים על המחלה ובו מספרות שתי טכנאיות ציפורניים מקצועיות מארה"ב, כיצד עברו את המחלה המקצועית הזו.  
תסמונת מנהרת שורש כף-היד  
 
אילנה זהבי
מייסדת ענף הציפורניים בישראל